מס רווח הון בישראל — למה 25% זה כמעט אף פעם לא 25%?
סעיף 91(ב)(1) לפקודת מס הכנסה קובע שיחיד חייב במס על רווח הון ריאלי בשיעור של עד 25% — והמילה "ריאלי" היא כל הסיפור. רכיב הרווח שנובע מעליית מדד המחירים לצרכן בתקופת ההחזקה נקרא "סכום אינפלציוני" והוא פטור ממס לחלוטין (ס' 88 לפקודה). בעל מניות מהותי, שמחזיק 10% ומעלה מחברה, משלם 30% על הרווח הריאלי (ס' 91(ב)(2)).
רווח ריאלי מול נומינלי — דוגמה מספרית
נניח שקניתם קרן סל ב-100,000 ₪ בשנת 2015 ומכרתם ב-150,000 ₪ בשנת 2025. הרווח הנומינלי — מה שרואים בחשבון — הוא 50,000 ₪. אבל מדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה מ-140.3 ל-165.7 (ממוצעים שנתיים, נתוני הלמ"ס בסדרה 120010) — עלייה של כ-18.1%. לכן כ-18,136 ₪ מהרווח הם רכיב אינפלציוני פטור, הרווח הריאלי החייב הוא כ-31,864 ₪ בלבד, והמס — כ-7,966 ₪ במקום 12,500 ₪ בחישוב נאיבי. הפרש של יותר מ-4,500 ₪. ככל שההחזקה ארוכה יותר והאינפלציה גבוהה יותר, הפער גדל: בין הממוצע השנתי של 2000 לזה של 2025 המדד עלה בכ-56%.
ומה אם המדד דווקא ירד בתקופת ההחזקה? הסכום האינפלציוני מתאפס — הוא לא יכול להיות שלילי — והמס מוטל על מלוא הרווח הנומינלי, לא יותר. ובכיוון ההפוך: אם עליית המדד גדולה מהרווח עצמו, הרווח הריאלי הוא אפס והמס אפס, אך עליית מדד אינה הופכת רווח קטן להפסד מוכר.
מסלול ה-15%: מק"מ ואג"ח שקלי לא צמוד
על נכסים שאינם צמודים למדד — מק"מ, אג"ח שקלי לא צמוד (כולל אג"ח ממשלתי בריבית משתנה), נייר ערך מסחרי והלוואה לא צמודה — חל שיעור מס מופחת של 15% לפי ס' 91(ב)(3), אבל על מלוא הרווח הנומינלי, ללא שום ניכוי אינפלציה. בסביבת אינפלציה גבוהה המסלול ה"מוזל" יכול לצאת יקר יותר בפועל. בנייר ערך הנקוב במט"ח או צמוד אליו (מניית חו"ל, קרן סל אמריקאית) שער המטבע מחליף את המדד: רווח מהתחזקות הדולר פטור, אך הפסד מהיחלשותו אינו מוכר לקיזוז.
מס יסף — הרפורמה שהוסיפה 2% על הכנסות הוניות
יחיד שהכנסתו החייבת השנתית עולה על 721,560 ₪ (נכון ל-2026; התקרה מוקפאת ללא הצמדה עד סוף 2027) משלם מס יסף של 3% על החלק העודף לפי ס' 121ב. מאז 1.1.2025, בעקבות חוק ההתייעלות הכלכלית, נוספו עוד 2% על הכנסות ממקורות הוניים — רווח הון, ריבית ודיבידנד — מעל התקרה. התוצאה: עתיר הכנסה משלם על רווח הון עד 25% + 3% + 2% = 30% (ובעל מניות מהותי — עד 35%).
הפסדתם? לזכותכם עומד קיזוז הפסדים
הפסד הון אינו כסף אבוד לצורכי מס: לפי ס' 92 לפקודה הוא מקוזז תחילה כנגד רווחי הון אחרים באותה שנה, וגם כנגד ריבית ודיבידנד מניירות ערך — בתנאי ששיעור המס עליהם עד 25% ליחיד. יתרה שלא נוצלה עוברת לשנים הבאות ללא הגבלת זמן, כנגד רווחי הון בלבד, בתנאי שהגשתם דוח שנתי. חשוב: הפסד שניתן היה לקזז ולא קוזז — אובד.
ניכוי במקור: בנק ישראלי מול ברוקר זר
בנק או בית השקעות ישראלי מנכה את המס במקור אוטומטית בעת המכירה או הפדיון, ומנפיק בכל שנה טופס 867 המרכז את הרווחים, ההפסדים והמס שנוכה — ולרוב אין צורך בדיווח נוסף. אבל הבנק מקזז הפסדים רק בתוך אותו מוסד ובאותה שנה; קיזוז בין מוסדות שונים או מול שנים קודמות מחייב הגשת דוח, ולעיתים מזכה בהחזר מס. מי שסוחר דרך ברוקר זר — שם אין ניכוי במקור כלל, וחובת הדיווח והתשלום מוטלת עליו במלואה.
⚠️ המידע בעמוד זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס. המחשבון משתמש בממוצעים שנתיים של מדד המחירים לצרכן (בסיס משורשר 1998=100) — קירוב מקובל; הבנקים מחשבים לפי המדד הידוע ביום העסקה המדויק, ולכן ייתכנו הבדלים קטנים. המחשבון אינו מטפל בניירות צמודי מט"ח (שם שער המטבע מחליף את המדד), בקיזוז הפסדים מרובי נכסים או בפטורים מיוחדים. נתוני 2026 מוצגים כאומדן עד לפרסום הממוצע השנתי הסופי. במקרים מורכבים מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס.