תאריך עברי - המרה בין לוחות שנה
הלוח העברי הוא לוח שנה לוני-סולארי שמשמש את העם היהודי מזה אלפי שנים. הוא מבוסס על מחזורי הירח ומותאם לשנת השמש באמצעות הוספת חודש עיבור (אדר ב') בשנים מעוברות.
מבנה הלוח העברי
הלוח העברי מכיל 12 חודשים (13 בשנה מעוברת). החודשים הם: תשרי, חשוון, כסלו, טבת, שבט, אדר, ניסן, אייר, סיוון, תמוז, אב ואלול. כל חודש מונה 29 או 30 ימים.
חגים ומועדים
החגים היהודיים נקבעים לפי הלוח העברי: ראש השנה (1 תשרי), יום כיפור (10 תשרי), סוכות (15 תשרי), חנוכה (25 כסלו), פורים (14 אדר), פסח (15 ניסן) ושבועות (6 סיוון).
איך עובד הממיר
הממיר שלנו משתמש בממשק Intl של דפדפנים מודרניים לחישוב מדויק של התאריך העברי. בחרו תאריך לועזי וקבלו את המקבילה העברית כולל יום בשבוע וחג קרוב.
מחזור 19 השנים: כך נשמר הקשר בין הירח לשמש
שנה ירחית של 12 חודשים קצרה משנת השמש בכ-11 ימים. בלי תיקון, פסח היה נודד בהדרגה לחורף. הפתרון: מחזור קבוע של 19 שנים שבו 7 שנים מעוברות — השנים ה-3, 6, 8, 11, 14, 17 ו-19 במחזור. בשנה מעוברת מוסיפים את אדר א' לפני אדר הרגיל (שנקרא אז אדר ב'), וכל מועדי אדר — כולל פורים — נחגגים באדר ב'.
חשוון וכסלו: החודשים ה"גמישים"
חשוון וכסלו יכולים להכיל 29 או 30 ימים, בהתאם לכללי הלוח. כך נוצרים שלושה סוגי שנים: חסרה (353 ימים), כסדרה (354) ושלמה (355); שנה מעוברת ארוכה ב-30 ימים — 383, 384 או 385 ימים. הגמישות הזו קובעת על איזה יום בשבוע ייפול ראש השנה הבא.
דוגמה מעשית: שנת תשפ"ז
נחשב יחד: 5787 חלקי 19 נותן שארית 11, כלומר תשפ"ז היא השנה ה-11 במחזור — אחת משבע המעוברות. ואכן יש בה אדר א' ואדר ב', ופורים נחגג באדר ב' — יום שלישי, 23 במרץ 2027, כחודש מאוחר מבשנה רגילה. המרה של א' בתשרי תשפ"ז מחזירה את שבת, 12 בספטמבר 2026 — ראש השנה. כמה ימים נשארו? בדקו עם מחשבון הימים או ספירה לאחור.
מה חשוב לדעת בתשפ"ז (2026–2027)
המועדים המרכזיים של תשפ"ז בלוח הלועזי (התאריך הוא יום החג עצמו; החג נכנס בערב שלפניו):
ראש השנה — שבת, 12.9.2026 (ערב החג: יום שישי 11.9) · יום כיפור — יום שני, 21.9.2026 · סוכות — שבת, 26.9.2026 · חנוכה — נר ראשון בערב 4.12.2026, יום ראשון של החג 5.12.2026 · פורים — יום שלישי, 23.3.2027 (י"ד באדר ב') · פסח — ליל הסדר ביום רביעי 21.4.2027, יום ראשון של החג 22.4.2027 · שבועות — יום שישי, 11.6.2027.
טעויות נפוצות בהמרת תאריכים
הטעות הנפוצה ביותר: שכחת שהיממה העברית מתחילה בשקיעה. מי שנולד בערב שייך כבר לתאריך העברי הבא — בדקו גם את שעת הלידה. טעות שנייה: ימי הולדת ואזכרות (יארצייט) באדר — בשנה מעוברת יש שני חודשי אדר וקיימים מנהגים שונים לגבי מועד הציון. וטעות שלישית: ההנחה שההפרש בין הלוחות קבוע — הוא משתנה משנה לשנה, ולכן ממירים כל תאריך בנפרד. לחישוב גיל נסו את מחשבון הגיל.
למה החגים "נודדים" בלוח הלועזי?
החגים לא זזים בלוח העברי — ראש השנה תמיד ב-א' בתשרי ופסח ב-ט"ו בניסן. מה שמשתנה הוא ההצמדה ללוח הגרגוריאני: אחרי שנה רגילה החגים מקדימים, ואחרי מעוברת קופצים קדימה. כך ראש השנה נשאר בספטמבר–אוקטובר ופסח באביב.
האם התאריך העברי מופיע במסמכים רשמיים?
כן. במרשם האוכלוסין בישראל נרשם תאריך הלידה גם לפי הלוח העברי, ובספח תעודת הזהות מופיעים שני התאריכים זה לצד זה. גם הזמנות לאירועים ומצבות משתמשים בתאריך העברי — ולכן הממיר שימושי גם לבירוקרטיה ולגנאלוגיה.